יום ראשון, דצמבר 14, 2008

קורס מתקדמים - פרוייקט רביעי – טרומבלור

הפעם נתחיל מהסוף- מה יצא, קודם כל ניתן תמונה מקצועית (אלי מחזיק ביד טרומבלור שיצא ז'אן אסקולן – פשוט מדהים)

ושלי (הרבה פחות מדהים וגם לא מקורי, אבל אני עשיתי!)



והנה עוד אחד קצת יותר פשטני, אך לא יותר פשוט...



בצרפתית, טרומבלור (אין לי מושג איך כותבים את זה) אומר רועד (בדקתי במילון), ומסתבר שאימצו את המילה גם לאנגלית (אחת ממגוון המילים שמתארות רעידת אדמה) – וזה אכן רועד! פשוט החיבורים בין האלמנטים לא אמורים לעלות על עובי של 1-1.5 מילימטר. כדי שזה יחזיק מעמד בחריטה ובכלל – צריך עץ חזק יחסית ובעיקר חשוב שהסיבים יהיו ישרים, אחרת הכל יתפרק.

הפעם יש לי בשבילכם המון תמונות וגם (תרועות חצוצרה) וידאו (כמה וכמה) – מקווה שתהנו!

האמת היא שבהתחלה חשבתי שאין סיכוי שאצליח לסיים את זה בהצלחה, אבל עם כמה דגשים פשוטים וקצת מזל הצלחתי לסיים את העניין ללא שבר. הכי חשוב זה להבין שברגע שאתה מסיים לעבוד על חלק ומתקדם – אסור לחזור אחורה (זה אומר שעושים פיניש חלק, חלק ובעדייינננווווות – כמו קיפודים). וגם תמיכה כל הזמן – אחרת האלמנטים עפים הצידה ומושכים איתם את כל העסק – ונשבר!

בקיצור ניתן לתמונות ולוידאו לספר את הסיפור (מצגת בפיקסה)



וידאו מסודר לפי הסדר ביוטיוב
















כד קטן, כד גדול

זוכרים שסיפרתי לכם על כורתי העצים שראיתי? ובכן הייתה שארית אורן יפה שהם השאירו, וזה הפך לכד הזה... כמובן שפישלתי ואטמתי את הכיוונים הלא נכונים (לא יודע למה, אני תמיד שוכח שלוקח לעץ הרבה זמן להייבש). ובום התפוצץ (תמונות פיצוצים בהמשך, יש סיכוי שנציל אותו בעזרת אמבטיית מים ודבק פלסטי, נראה...) בינתיים זה מה יצא (כשעוד היה נראה טוב .

בהשראת העניין לקחתי ענף מכנף נאה שכבר שוכב אצלי הרבה זמן (קרי: יבש) והתחלתי לעבוד עליו, לא ממש ידעתי מה יצא ממנו, קודם הפכתי לגליל, ואז ביליתי איזה 20 דקות במחשבות, תוך כדי שאני חוזר להסתכל על הגליל שוב ושוב...

אחרי עשר דקות ידעתי שזה יהיה גם סוג של כד, רק קצת אחר – וגם החלטתי להשקיע הרבה יותר מאשר בקודם, ובעיקר, לקחת את הזמן – אני תמיד רץ...

לאחרונה התחלתי לשמחתי לבלות הרבה יותר זמן בחרטיה שלי (שם חדש למחסן פלסטיק קטן וצפוף, מסתבר שהכל בראש), ממש קובע שיאים חדשים בתחום (4 פעמים בשבוע אחד!!!), אז הלחץ להספיק קצת יורד לי, שזה די כיף – הפרוייקט יכול להישאר על המחרטה עד שנחזור אליו, ולא יקרה לו כלום (ברוב המקרים).
אחר כך התיישב לי בראש הפרופיל של הכד, לא צורה סופית אבל בסגנון המוארך עם צואר ארוך – רציתי צורה זורמת ופרופורציונלית. התחלתי להסתכל עוד על העץ וזיהיתי את הסדקים שבו, ואז חיפשתי את הסיום שלהם כדי לקבוע את המידות הקריטיות .

עיצוב צורה, ועוד משחקים (הצרה של הצואר, הקטנה של השפה....) ואז ריקון באמצעות מקדח (רק את האמצע ממש), לא הולואינג מלא – גם אין לי כלים, וגם אני מחבב את המאסה/משקל הכבד.

הכד עדיין יושב על המחרטה, כרגע בשיופים – שלב הבא גימור של החלק הזה, והיפוך לסיום התחתית.

החלק הקריטי מבחינתי זה הגימור מבפנים, יש קצת אפוקסי בדרכו אלי שיכול לשמש לאטום את הבפנים למים כדי שיהיה אפשר לשים בפנים פרחים, אבל אני מתלבט בין הפתרון הזה, לפתרון של מבחנת זכוכית שנראה לי קצת יותר אלגנטי (אפשר לנקות ואין שום חשש עם מים, בעוד שעם אפוקסי יכולות ליהיות פשלות...


יום רביעי, דצמבר 03, 2008

למה לי לא מגיע (קצת עץ)?

זה מה שראיתי אתמול והיום בדרך לעבודה, נראה כאילו מדללים קצת או אולי כורתים עצים עם מחלה - חבל שהכל הולך להסקה - ואפילו לא מוכנים לדבר איתי... בעסה
קצת תמונות שצילמתי כדי שתרגישו ביחד איתי - מדובר בעיקר באורן אבל יש גם קצת ברוש בערימה - ובכל זאת אספתי קצת שיירים אחרי שהם הלכו - לא משהו רציני אבל לפחות נחרוט קצת עץ רטוב בשביל ההרגשה.

קורס מתקדמים - פרוייקט שלישי

הפעם עשינו קופסא - העיצוב המקורי הוא של ריי קיי (כמו שניתן לראות בלינק הזה) - כמובן שלא יצא בדיוק אבל זה חלק מהכיף (הטעויות...) אבל הרעיון ברור.

הקופסא הזו היא חזרה בעצם על פרוצדורת יצירת הקופסא, אבל יש בה כל מיני קשיים מיוחדים שצריך להתמודד איתם - למשל צורת המכסה והחיבור שלו לקופסא עצמה הוא קצת שונה מקופסאות אחרות - ואני למשל הייתי צריך לחתוך קצת מהגובה של הקופסה כי פישלתי בנסיון הראשון (יש פער כמעט לא מורגש בין מכסה שיושב טוב לבין כזה שלא יושב בכלל - וצריך ממש לעבוד קשה עד שמגיעים לנקודה הנכונה בלי להוריד יותר מדי חומר), עוד חלק שונה זה הצורה הפנימית שמחייבת טכניקה קצת אחרת בריקון החומר בצורה טובה - יש פה קצת Undercutting בחלק העליון של הקופסא וגם הסיבים משנים כיוון בערך באמצע (עם שינוי הצורה).

אני עדיין מרגיש קושי בעיצוב של קימורים יפים בצורה זורמת (נייר לטש פותר כל בעייה :-) אבל אני אוהב לחתוך) – צריך עוד לעבוד על הטכניקה הרבה. אבל אני די מרוצה מהתוצאה הפעם.

הקופסא עשויה מאמבויה, עץ אפריקאי דחוס עם ריח מאוד יחודי (אני אוהב, אחרים הרבה פחות, וחלק מהאנשים מאוד מאוד רגיש לזה, ככה שזה לא לכולם) שקל מאוד לחריטה, ממש מגיב יפה. הגימור הוא שוב פרנץ' פוליש (פוליטורה בעברית...). אני אוהב גימור מבריק על דברים מסויימים – יש כאלה שבורחים מזה כמו מאש.

פרנץ' פוליש מדולל באלכוהול, שמתנדף מהר מאוד ומאפשר מריחת הרבה שכבות תוך זמן קצר – ריבוי השכבות הוא מה שבונה את הברק הסופי, מי שלא רוצה ברק חזק יכול להעביר קצת צמר פלדה (להקפיד לכווצ'ץ אותו לפני שלא ישאיר סיבים על הפוליש) וזה הופך את האפקט למט. בסוף עם מטלית יבשה ונקייה במהירות גבוהה עושים מירוק וקצת שעווה מלעלה בשביל הסטייל.

יש איזה איזון לא ברור (ולא מוצלח מבחינתי) בין הצורך לסיים את העבודה לבין רמת הגימור המבוקשת – מצד אחד רוצים לרוץ לשלב ולפרוייקט הבא (ללמוד עוד ולהספיק), ומצד שני אלה לא פרוייקטים פשוטים וחבל שלא יראו טוב בסיום (על מדף האומנות בבית :-)) – הקושי הוא גדול ובדרך כלל מנצח הדחף ללמוד עוד (כי תמיד אפשר לעשות עוד קופסא אחר כך).

תהנו!


עדכון: מצאתי עוד כמה תמונות מתהליך העבודה עצמו

יום ראשון, נובמבר 30, 2008

ערכת מפסלות בסיסית לחריטה - המלצה והסברים

הייתה שאלה בפורום החריטה של נגרות.קום - אתר הנגרות הישראלי לחובבי הנגרות ועבודת העץ (אחרי הכל זה אתר שאני פתחתי אז מותר לי קצת לקדם) לגבי ערכה בסיסית של מפסלות, אני קצת הרחבתי בנושא הרבה יותר ממה שחשבתי מראש, ואז הסתכלתי על התגובה והחלטתי שאפשר לפרסם אותה (בצירוף כמה תמונות ועריכה) בתור פוסט כאן בבלוג שיכול להועיל לאנשים אחרים גם

א. Parting Tool - תמיד שוכחים אותו אבל עוזר מאוד
מומלץ שתי סוגים, אחד עבה יחסית עם צורת יהלום בקצה, ואחד דק לדברים קטנים (וכדי לא לאבד יותר מדי חומר) - אני אישית ממליץ ללכת על הבנג'מין בסט, גם ככה איכות החיתוך של הכלים האלה לא צריכה להיות גבוהה וחבל לשלם הרבה כסף עליהם (אתה יכול לקנות את שתיהם ביחד בפחות ממאה שקל לדעתי)
זה כלי מאוד חשוב, למרות שבדחק אפשר לוותר עליו
   מפסלת מפרידה - דק
   מפסלת מפרידה- יהלום

2. Roughing Gouge - שוב כלי חשוב, בעצם תפקידו לישר את הלא עגול, מדובר בכלי מסיבי שיכול לספוג הרבה  "עונשים" מהעץ בלי לסבול יותר מדי - אפשר לעשות את העבודה עם כלים אחרים - אבל הוא חוסך השחזות ובלאי של הכלים היותר יעודיים - עוד הפעם, אני ממליץ על משהו זול יחסית, גודל מומלץ 1.25 - 1.5 אינץ' (עם אתה עובד מאוד בגדול 2 אינץ')

מפסלת מפצלת


3. Spindle/Detail Gouge - מהכלי הזה אף פעם אין מספיק, ככל שיש לך יותר גדלים ופרופילים אתה תוכל לעשות יותר דברים ביותר קלות - כמובן בעיקר לבין מרכזים, ולפרטים על קערות, זה גם הכלי העיקרי הבסיסי לרוקן/לקדוח בEnd Grain (למשל בגביעים וקופסאות). גודל מומלץ בסיסי 3/8 אינץ' פה מומלץ לא לחסוך, ולקנות משהו איכותי (לי יש המלט ואני מאוד מרוצה, דברים טובים מאוד יש גם על מגוון רחב של יצרנים אחרים בעיקר אנגלים כמו סורבי), לא הייתי מתפתה לכל המתכות החדשות, אלא נשאר עם ה HSS הרגיל (M2) כי זה כלי לחיתוכים עדינים, ואיכות ההשחזה קובעת הרבה בחיתוך האחרון. אם אתה רוצה לעשות דברים קטנים יותר, אזי קונים גם גדלים קטנים יותר (1/4 ועוד) ואם גדולים יותר אז לעלות (1/2 אינץ' ויותר, 3/4 זה כבר לדברים גדולים מאוד) - יש כל מיני פרופילים של המפסלות הללו וכל מיני השחזות שונות ומשונות, שכל אחת טובה לדברים אחרים, אני מציע להתנסות ולבדוק (בקורס, ואצל חברים) עד שתמצא משהו שמתאים לך - השחזה תמיד אפשר לשנות, אבל פרופיל בסיסי בא עם הכלי.

מפסלת צירית

עוד אחד מרשים


4. Bowl Gouge - שוב כמו בספינדל יש מגוון של גדלים ופרופילים וכולם טובים למשהו. הכלי הזה מאוד חשוב לעבודה עם קערות (Face plate), בגלל הצורה שלו הוא מייצר פחות תפיסות. הגודל המומלץ להתחלה הוא 1/2 אינץ' ובדרך כלל אם עושים קערות גדולות יחסית (מעל 20-25 ס"מ קוטר) אתה תרצה גם 5/8 ומעלה, אבל אפשר לעבוד עם ה1/2 כל עוד שלא מתרחקים יותר מדי מהמשענת. גם פה מומלץ תוצרת איכותית (המגוון עצום) ולהשקיע קצת, ושוב אני אישית לא מאמין במתכות החדשות יותר - זה המון כסף ולא נראה לי ששוה את ההוצאה - HSS M2 זה מספיק ביותר... שים לב שיש פה שתי השחזות עקריות שמשתמשים בהם, השחזה פשוטה של 45 מעלות קצרה - טובה להוצאת חומר באיזורים עם גישה מוגבלת, והשחזה אירית / ארוכה / אלסוורת ועוד הרבה שמות שהיא טובה גם, שילוב של השתיים מבטיח עבודה נוחה - אבל ההשחזה הבסיסית (הקצרה) היא טובה לרוב העבודה ומספיקה בודאי להתחלה.
מפסלת קערות

ועוד פתרון טוב אבל יקר שנותן שתי מפסלות באחת


5. Scraper - סקרייפרים - עם הכי הרבה ואריציות, מאוד שימושי ועושה עבודת קודש :-) צריך אותו הרבה לקערות וקופסאות, יש כאלה שאת כל החריטה שלהם עושים רק עם כלים כאלה... כשמו כן הוא מגרד את העץ, למרות שאם מציגים אותו לעץ בזוויות מסוימות הוא חותך מאוד יפה ולא מגרד כלל. כמו שאמרתי, צריך כמה שיותר כאלה - אבל בתור התחלה הייתי קונה אחד עבה עם פרופיל כזה


סקרייפר פרופיל צידי

 שוב יש מגוון עצום, ומאוד קשה לבחור אחד, אבל זו הצורה הכי שימושית, שנותנת מענה למירב המקרים הבסיסיים (לדעתי). כמו כן, שים לב להודעה קודמת בפורום החריטה

ול"מאמר"  בבלוג שלי  (בעבר כתבתי באנגלית, היום כבר בעברית)

בעניין יצירת כלים משלך משופינים וכדומה, סקרייפרים מאוד קל לעצב מחתיכות מרובעות מוכנות של HSS, וגם לרוב השימושים אפשר לקנות חתיכות קרבייד (וידיה) שהוא אפילו שורד זמן רב יותר (בשביל גירוד לא צריך איכות השחזה ווידיה מחזיק המון זמן). מתקן פשוט יחסית שאפשר לבנות לבד יאפשר לך להחזיק את הסכינים ולחבר ידית ואפשר לחרוט איתם.

עד כאן כלים בסיסיים שלדעתי אי אפשר בלעדיהם - לחרט מתחיל. ונוסיף רק:

6. Skew - הכלי הזה הוא יותר קשה לעבודה, אבל התגמול על הלימוד הוא חיתוך שלא צריך כמעט ללטש אחריו. מיועד לעבודה בין מרכזים ושימוש מוגבל מאוד בקערות (בעיקר כסקרייפר, ועיצוב פרטים קטנים) - גודל סטנדרטי - 1/2 אינץ' עושה את רוב מה שתצטרך (לדברים קטנים יותר כמובן צריך גודל קטן יותר, כמו 1/4 יש גם 1/8 אבל זה ממש ממש קטן... כלים גדולים יותר רק אם אתה עובד על קטרים גדולים מאוד (30 ס"מ) נגיד מפסלת 1 אינץ'... גם פה מומלצת תוצרת איכותית...  כלי חלופי לסקיו, שונה אבל עובד מאוד דומה הוא הבדן Bedan הסקיו הצרפתי - אפילו יותר קשה לשליטה, אבל עם היתרונות שלו...

סקיו


בדן
לדעתי, אין טעם לקנות סט - בדרך כלל מקבלים לפחות מפסלת אחת שלא צריך והשאר לא בדיוק מה שאתה רוצה, עדיף לקנות בבודדות - גם החיסכון הוא לא משמעותי.

כדאי לעשות בדיקה אישית על ידי ניסוי אמיתי בכלים לפני שתחליטו - מדובר בהרבה כסף חבל לזרוק על משהו שלא מתאים - ועוד משהו קטן לפני, בחריטה כמו בעוד דברים יש הרבה עניין של נוחות אישית, לא כל מה שמתאים לי יתאים בהכרח לך - יצא לי שבוע שעבר לראות שתי מאסטרים רציניים ובשביל אותה פעולה כל אחד בחר בכלים שונים לחלוטין לתוצאה זהה - ככה שאין חוקים מוחלטים - חוץ מזה שהכל צריך להיות מושחז היטב:

לפי החשבון שלי כ 250 $ לפני משלוח (כולל הסקיו) לאחד מכל סוג (כולל שתי הפארטינג טולס) שזה כ1000 ש"ח משלוח יוסיף עוד כמה שקלים, אבל יש עכשיו מבצעים רבים לכבוד החגים בחו"ל (אין לי מושג מה המחירים בארץ אבל תמיד שווה לבדוק). הכי כבד פה בתקציב זה Bowl Gouge כמעט 100$ לבד, ויכול להיות שתמצא משהו שמתאים לך בתקציב נמוך יותר (כאמור, אני קניתי משהו זול בהרבה - סיני ואני די מרוצה, למרות שצריך ללכת למשחזת הרבה יחסית)

רשימת הקניות לעולם לא נגמרת, מעבר למפסלות/סכינים יש עוד הרבה מאוד ציוד ואביזרים נוספים שאפשר וכדאי לקנות, גם מפסלות יש עוד מגוון עצום ומדבים של כלים לכל מיני מטרות ושימושים

יום רביעי, נובמבר 19, 2008

קורס מתקדמים - פרוייקט שני

הפרוייקט השני היה מעמד לעגילים - מעץ מהגוני
מה למדנו:
1. חזרה נוספת על עבודה מתוכנית - היה שיפור רב לעומת הראשון
2. עבודה רבה עם סקיו על הפרופיל - תירגול מבורך
3. עבודה בשילוב של יחידות מרובות - הפרוייקט מורכב מארבע חתיכות עץ שונות שנחרטות בניפרד ואז מחוברות - היה אתגר לא פשוט לעשות התאמות מדויקות כדי שישתלבו יפה.
4. שיטות החזקה על המחרטה - למדנו המון טריקים על תפיסת העץ על המחרטה כולל יצירת עוקץ מניע מעץ לצורך הפרוייקט
5. עיצוב קלאסי - קצת הבנה של הפרופורציות בניגוד לפרוייקט הראשון שהיה מודרני למדי
את הפרוייקט הזה עשינו בשתי מפגשים שבינהם עבדנו על חלק מהחלקים בבית - מה שהוסיף לאתגר ההתאמה, השתמשנו בכ- 5 שיטות החזקה שונות  של עץ על המחרטה - הגימור במקרה שלי היה בפרנץ' פוליש שמגיע לאפקט ברק גבוה על מהגוני (שכבה עליונה תרכובת שעוות)
עבודה מתוכנית נראית כמו דבר פשוט, אבל יש דברים שמאוד קשה למדוד אותם ולהגיע למטרה (קימורים, פרטים קטני וחדים וכו') שהופכים את התרגיל לאתגר - חלק מהכיף בחריטה זה הזרימה בפעולות (הצורה שבה חותכים היא בשאיפה בתנועה ארוכה וחלקה) - וכשצריך למדוד זה עוצר את האפקט קצת. מה שלמדתי זה שאם חותכים בצורה מבוקרת וזהירה - אפשר בעצם לשמור על הזרימה הנ"ל וגם להגיע לתוכנית. יש חשיבות עצומה לנסות כל הזמן לחתוך לפי הצורה הרצויה - כבר מהחיתוך הראשון אפילו שיש עוד הרבה חומר להוריד. זה מקל על החיים.
הנה לשיפוטכם:

יום שני, נובמבר 17, 2008

קורס חריטה "מתקדמים" אצל אלי אביסרה

לפני כחודשיים אלי אביסרה אמר לי שיפתח קורס "מתקדמים"  ושאל אם אני רוצה להצטרף, עשיתי חשבון מהיר ואמרתי לעצמי שזאת ההזדמנות שלי להשתפר משמעותית בחריטה בשילוב עם העובדה שהועבדה שמדובר במסגרת ברורה "תכריח" אותי לחרוט - דבר שבאופן עצמאי אני מתקשה להגיע אליו.
הקורס נערך בימי שישי בבוקר שזה לא פשוט אבל מצד שני זה יום חופשי שלי - ולכן לא עולה בימי עבודה/חופש.
המטרה בקורס זה לקחת אותנו המשתתפים - כאלה שעברו את הקורס הבסיסי אצל אלי וכבר חורטים מזה זמן מה - ולעזור לנו לשפר את המיומנויות שלנו ולעלות מדרגה מבחינת איכות העבודות והטכניקה. עד היום התקימו ארבעה מפגשים בקורס  (מתוך עשרה סה"כ) ובינתיים סיימנו שתי פרוייקטים נחמדים שאותי אישית לימדו דברים רבים, וזה בהתחשב בכך שהמפגש הראשון היה בעיקר חזרה מהירה על כל מיני עקרונות וייצור שבבים - שזה תמיד כיף - יחסית מהר כי הפרוייקטים כוללים גם פיניש שלפחות באחד מהם לקח לא מעט זמן.
אז מה היה לנו?

פרוייקט ראשון - זוג פמוטים (מעץ בוק) - כשהמטרה המוצהרת היא משולשת
א. הסברים על העיצוב - הבנת הרעיונות והעקרונות
ב. מעבר על עבודה מתוכנית - איך מעבירים מידות, מה המידות החשובות, כל מיני ניואנסים של כלים ומדידה שקשורים לכך.
ג. נושא השכפול הידני, איך מייצרים שתי פריטים זהים (או לפחות דומים מאוד) - בניגוד לשימוש במשכפל מכני
האמת היא שאת כל הנושאים הללו למדנו יותר או פחות (נושא ג' פחות) בקורס הבסיסי, אבל ממרחק הזמן והאימון גיליתי תובנות חדשות ורבות, שאולי נאמרו בקורס הבסיסי אבל חלפו אי שם מעל לראש שלי ונעלמו.
הפרוייקט הוא אומנם צורה פשוטה יחסית, לפחות לעין אבל זה לא ממש פשוט להשיג את הקימורים הללו - ויש כמה טריקים שעוזרים לסיים את הפמוט בהעמדה בודדת על המחרטה שזה תמיד נחמד. הגימור שבחרתי הייתה צביעה בג'ל סטיין
(סוג של צבע בייץ' - היה קצת קשה כי שילבתי כמה שכבות של כמה צבעים (אני לא מבין גדול בגימור) וגימור בלכה
איך יצא? תשפטו בעצמכם:

מה שרואים במבט מלמטה זה אינסרט מיוחד שהכנו (כל אחד עשה משהו שהוא רצה) שמכסה את החור התחתון בפמוט, במקרה שלי זה חתיכת מייפל שעשיתי עליה קצת טקסטורה וצבעתי  - גימור בשעווה)

יום ראשון, אוגוסט 17, 2008

לראות ב"חינם" קצת חריטה

לא יודע מי קורא את הבלוג הזה, אבל שתדעו שיש לכם הזדמנות לראות במו עינכם חרט מעולה בעבודתו - והוא גם בטח יסכים לענות על שאלות ותהיות...
אלי אביסרה 
מופיע השנה ביריד חוצות היוצר בירושלים, ומדגים כל ערב - כל הערב טכניקות חריטה שונות ומעניינות, אני ואישתי הלכנו לבקר ביריד וראינו גם את אלי (נמצא באיזור של האומנים הישראלים) לדעתי מה שאלי עושה זה בדיוק מה שצריך לראות בחוצות היוצר וחבל שאין יותר כאלה אומנים (שמראים את תהליך היצירה לקהל) ביריד, רוב האומנים באים ליריד עם "סחורה" למכירה ועומדים שם כמו חנוונים ומוכרים (ובהרבה מקרים זה אפילו לא האומן אלא נציג מטעמו) .
חוץ מאלי,  יש שם גם מנפח זכוכית שמגיע ממש עם הכבשן וזה חוויה לעיניים.
בקיצור מומלץ, כי יש גם הופעה ואפשרות להתרשם מהרבה אומנות מתרבויות שונות (יש מצב שבביתן הסיני תראו גילוף בבמבוק)

יום שני, מרץ 03, 2008

הכלה כבר פה (המחרטה החדשה הגיעה סוף סוף)

לקח לי קצת יותר משבוע לכתוב על זה, אבל סוף סוף היא הגיעה - בשעות הצהריים אני מקבל טלפון מחברת השילוח - האם אני יכול לקבל אותה היום? בודאי! ברור שכן

אז יצאתי מוקדם מהעבודה והלכתי לנקות ולפנות קצת מקום במחסן כדי שיהיה לאיפה לדחוף את הארגז - המחסן שלי עמוס וגדוש וגם היה צפוי גשם לאותו לילה כך שלא רציתי לקחת שום סיכון.

הוצאתי המון דברים מהמחסן, ניקיתי ופיניתי נסורת וזבל מהרצפה, וככה פתאום הגיעה המשאית - ופרקה את החמודה, הסבלים הנחמדים עזרו לי לדחוף את המחרטה לתוך המחסן וזהו היא הגיעה.

מכאן ועד להרכבה עבר עוד שבוע - עד שהגיע יום שישי שלא הייתי חולה בו, ולא נסענו לירושלים או משהו אחר שתמיד מחסל לי את ימי השישי - לקח לי כשעתיים וחצי להרכיב (לבד) את המחרטה - עם קצת עזרה היה יכול להיות עוד הרבה פחות - וצריך להגיד שמתוך השעתיים וחצי יותר משעתיים היו רק על סידור מחדש של המחסן כדי שיהיה למחרטה ולי מקום לעמוד בו.

עוד דיון קצר עם חבר חשמלאי, בגלל שהכבל של המחרטה מגיע קצת מוזר - אז פתחתי לראות מה בדיוק ההארקה ומה הפאזה - אבל היה פשוט יחסית - חיבור לחשמל וכפתור הפעלה - והנה היא מסתובבת לה, ודי שקטה ויציבה על רצפת הפלסטיק (עדיף בטון) חרטתי חתיכת זית יבשה רק בשביל ההרגשה - כי היו לי עוד המון משימות לאותו יום אבל זה הספיק לתת את התחושה הכיפית של צעצוע חדש!

אז הנה כמה תמונות ווידאו קצר ולא מרשים מספיק - בתוספת בונוס השוואה בין המחרטה החדשה למחרטה הקודמת שלי (נראה אם תצליחו לנחש מה זה מה)

וידאו:


וקצת תמונות - הכל בלחץ זמן אז תסלחו לי
My new JET Lathe

יום רביעי, ינואר 23, 2008

כובע העץ הראשון בארץ הקודש

לפני כשבועיים התארחתי ביחד עם עוד הרבה חרטים אצל אלי אביסרה בסדנה במושב עמינדב ליום הדגמה של החרט האמריקאי דייל לרסון Dale Larson (אין לו אתר אינטרנט, אז אין קישור, מצטער).

הסדנה החלה בבוקר ודייל התחיל (לאחר שתייה חמה וכיבוד - היה ממש קרררר!!!!) בהסבר על שלבי העבודה בחריטת קערות מעץ ירוק (רטוב), לצערו ולצערנו קשה בארץ להשיג עץ ירוק איכותי במידות גדולות מספקי לקערות (בעץ רטוב הכוונה לא לעץ ששכב בגשם אלא לעץ טרי מכריתה, בטווח של ימים בודדים מהכריתה כשלחות העץ עדיין גדולה מאוד), ולכן הוא הביא מארה"ב קערה חצי מוגמרת (ויבשה) ולא הדגים את החלקים הראשונים, אלא רק הסביר על הלוח ובתמונות שהביא איתו (התמונות של כריתת עץ האגוז היו מרשימות ביותר).


(דייל ואלי ליד המחרטה)

לאחר מכן הוא הדגים את סיום חריטת הקערה - צריך להבין שבדרך כלל עובר בין חריטת הקערה הירוקה ליבשה גם חצי שנה ויותר שבמהלכה הקערה מתייבשת ממצבה המקורי - כל הזמן הזה הקערה יושבת לה על מדף (או בערימה על הרצפה) ומחכה. החריטה בעץ ירוק מהירה וקלה בהרבה מחריטה בעץ יבש ולכן מעדיפים את רוב עבודת הריקון ועיצוב לעשות במצב הרטוב - אבל בגלל שביבוש הקערה מתעוותת אי אפשר לסיים את הקערה עד הסוף בשלב הזה וצריך לחכות ליבוש (לא לשכוח שהמדובר בקערות סלט וכיו"ב ולא ביצירות אומנות שיכולות להיות מעוותות).






הקערה הייתה מעץ מדרונה - שהוא פשוט יפיפה!




לאחר מכן דייל הדגים חריטת כדור מהיר (שמשמש אותו בהמשך ליצירת קופסה) והסביר את העקרונות של העניין





בהדגמה האחרונה חרט דייל כובע מעץ אורן טרי (ירוק) - והגיע לרמות דקות גבוהות מאוד, לפי טענתו וטענת אלי - זה כובע העץ הראשון שנחרט אי פעם בישראל (ואחד הבודדים שנעשו מאורן אי פעם אם בכלל).




לסיום נערכה הגרלה בה דייל חילק את היצירות של אותו היום (למעט הקערה שהלכה לאלי) - ואני זכיתי בכובע!!!(וזה אני במרכז, עם הכובע - הקצת קטן אבל שלי!)
ולסיום הפוסט, וידאו קצר מהאירוע בו דייל מדבר, אלי מתרגם ויש צילום רוחב של חלק מהמשתתפים...

video