יום ראשון, דצמבר 14, 2008

כד קטן, כד גדול

זוכרים שסיפרתי לכם על כורתי העצים שראיתי? ובכן הייתה שארית אורן יפה שהם השאירו, וזה הפך לכד הזה... כמובן שפישלתי ואטמתי את הכיוונים הלא נכונים (לא יודע למה, אני תמיד שוכח שלוקח לעץ הרבה זמן להייבש). ובום התפוצץ (תמונות פיצוצים בהמשך, יש סיכוי שנציל אותו בעזרת אמבטיית מים ודבק פלסטי, נראה...) בינתיים זה מה יצא (כשעוד היה נראה טוב .

בהשראת העניין לקחתי ענף מכנף נאה שכבר שוכב אצלי הרבה זמן (קרי: יבש) והתחלתי לעבוד עליו, לא ממש ידעתי מה יצא ממנו, קודם הפכתי לגליל, ואז ביליתי איזה 20 דקות במחשבות, תוך כדי שאני חוזר להסתכל על הגליל שוב ושוב...

אחרי עשר דקות ידעתי שזה יהיה גם סוג של כד, רק קצת אחר – וגם החלטתי להשקיע הרבה יותר מאשר בקודם, ובעיקר, לקחת את הזמן – אני תמיד רץ...

לאחרונה התחלתי לשמחתי לבלות הרבה יותר זמן בחרטיה שלי (שם חדש למחסן פלסטיק קטן וצפוף, מסתבר שהכל בראש), ממש קובע שיאים חדשים בתחום (4 פעמים בשבוע אחד!!!), אז הלחץ להספיק קצת יורד לי, שזה די כיף – הפרוייקט יכול להישאר על המחרטה עד שנחזור אליו, ולא יקרה לו כלום (ברוב המקרים).
אחר כך התיישב לי בראש הפרופיל של הכד, לא צורה סופית אבל בסגנון המוארך עם צואר ארוך – רציתי צורה זורמת ופרופורציונלית. התחלתי להסתכל עוד על העץ וזיהיתי את הסדקים שבו, ואז חיפשתי את הסיום שלהם כדי לקבוע את המידות הקריטיות .

עיצוב צורה, ועוד משחקים (הצרה של הצואר, הקטנה של השפה....) ואז ריקון באמצעות מקדח (רק את האמצע ממש), לא הולואינג מלא – גם אין לי כלים, וגם אני מחבב את המאסה/משקל הכבד.

הכד עדיין יושב על המחרטה, כרגע בשיופים – שלב הבא גימור של החלק הזה, והיפוך לסיום התחתית.

החלק הקריטי מבחינתי זה הגימור מבפנים, יש קצת אפוקסי בדרכו אלי שיכול לשמש לאטום את הבפנים למים כדי שיהיה אפשר לשים בפנים פרחים, אבל אני מתלבט בין הפתרון הזה, לפתרון של מבחנת זכוכית שנראה לי קצת יותר אלגנטי (אפשר לנקות ואין שום חשש עם מים, בעוד שעם אפוקסי יכולות ליהיות פשלות...


אין תגובות: