יום חמישי, דצמבר 09, 2010

השחזה - מעין מאמר תגובה

אני עוקב אחרי הרבה בלוגים, אתרים ופורומים בעולם בנושא הנגרות, מנוי על מספר מגזינים ובעצם מכור למידע בנושא. אמנם שפת אם שלי אנגלית, אבל בתוך עמי אני יושב ולכן החלטתי בזמנו לפתוח את אתר נגרות.קום, בכדי שיהיה מקום לכתוב ולשאול בעברית (עדכון: בהתאם להערתו הנכונה של מקס - לפני היות נגרות.קום היה פורום נגרות בוואלה בעברית בהנהלת מקס שחי וקיים עד היום, אבל יש כמה הבדלים בין השניים ולכן אני מחשיב את נגרות.קום כאתר הראשון - לא הפורום הראשון). לכן אני תמיד שמח על כל מקור מידע חדש שנפתח בעברית, בין אם הוא פורום אתר או בלוג או סתם הודעה בפייסבוק בנושא.

לכן מאוד שמחתי כשנתקלתי בבלוג של יואב ליברמן, שנראה כמו אדם רציני ביותר ומבין עניין, אני עוקב אחרי העבודות והפרוייקטים שלו, והמשכתי להיות מאוד מורשם, אבל לאורך התקופה הוא מפרסם כל מיני פוסטים על השחזת כלים, ואני חייב להגיד שאני ממש לא מרוצה. ניכר שיואב יודע להשחיז, וברור שיש לו שיטה שעובדת. אבל הוא נוטה לזלזל בשיטות מוכחות שעובדות ועבדו במשך הרבה שנים, ולשם "הוכחת" טענותיו הוא לפעמים מערבב קצת מושגים. 

אני לא תופס מעצמי מקצוען במיוחד, אבל תמיד הקפדתי להבין את ה"פיסיקה/כימיה" מאחורי הדברים כדי להבין למה כל דבר עובד, ולכן אני מרגיש שאני יודע לשפוט האם שיטה היא לגיטימית או טענה נכונה או לא...

אז ככה, השחזה באמצעות אבני מים יפניות עובדת ביפן כבר הרבה שנים ועובדת היטב, אין בכך ספק, מדובר באבנים טבעיות או תעשיתיות (חידוש מהשנים האחרונות) שבנויות מחומרים שחותכים יחסית מהר ומגיעות לדרגות עדינות גבוהות (שימו לב שהמספרים לא בהכרח חופפים לשיטה המערבית). למערב (ואלינו) היא הגיעה יחסית בזמן האחרון (30 שנה בערך).

בפוסט האחרון שלו, יואב פשוט תוקף (אין לי מילים אחרות) את אבני השמן, הוא לא משתמש במילים גסות :-) אבל בהחלט לא נעימות. וקצת מתעלם מהעובדה שבמשך מאות השנים האחרונות, ככה השחיזו במערב לפחות את ההשחזה הראשונית, ואם תשאל אנשים גם את ההשחזה הסופית. וככה יצרו את יצירות הפאר של הנגרות והגילוף - כן עם אבני שמן... מה לעשות?

אכן, אני מסכים, דרגת העדינות אליה מגיעות אבני השמן - היא לא גבוהה במיוחד, ולכן השיטה כוללת גם שימוש באבני ארקנסו (או בלגיות או צ'כיות) יש מגוון שלם של אבני פוליש בצד המערבי של הגלובוס שהתגלו הרבה לפני שאבני המים היפניות התגלו. ובמערב גם פיתחו את ההברקה/פוליש באמצעות עור וחומר הברקה - שמגיע לרמות זהות אם לא יותר טובות מאבני המים הכי עדינות...

לגבי הטענות שלו על אבני שמן:
1. כן, אבני שמן נסתמות לאחר שימוש ממושך - אפשר לנקות אותן... כמו שמשטחים אבן יפנית (וצריך לעשות את זה הרבה...), אפשר גם לשטח (ולנקות) אבן שמן - שמזיקה בסופו של דבר הרבה יותר מאבן יפנית וגם זולה הרבה יותר... חומר הניקוי המומלץ הוא בנזין - עוזר להוציא את הלכלוך מהאבן.
2. אם אפשר ליישר, אפשר גם לתקן גיאומטריות מוזרות (כלשונו), ועדיין האבן תהייה משמעותית יותר זולה מהיפניות למינהם.
3. הזולות הן גרועות - זה נכון גם לגבי יפניות ואבני יהלום - רק שסדרי הגודל אחרים לגמרי (במחיר). והטענה לא רלוונטית, קנית אבן זולה וגרועה - מה זה משנה מאיזה סוג היא? הבעיה היא בקמצנות ובחוסר הבדיקה.

דרך אגב אבנים קרמיות שנמכרות היום יסבלו בעצם מאותה בעייה שמזכיר יואב לגבי אבני השמן - הן עלולות להיסתם.

לסיום, אין לי דבר נגד השחזה באבני מים, או באבני יהלום (או בשום שיטה), ואני למען האמת משתמש באבנים יפניות - אבל גם באבני שמן (שלא לדבר על משחזת חשמלית), ובניייר לטש - לכל שיטה היתרונות שלה, ואל תתנו לאף אחד להגיד לכם אחרת. בנוסף ניתן גם לערבב שיטות ללא חשש ולהגיע לתוצאות מצוינות - לדוגמא לעשות את ההשחזה הראשונית (עיצוב צורת הלהב) במהירות על מכונה, ליישר את אחורי הלהב על אבן שמן גסה, או נייר לטש גס (כאמור זול ונוח), לקדם את ההשחזה באמצעות אבני מים ולסיים בהברקה על עור - כל עוד שמנקים את הלהב היטב במעברים (דבר שצריך לעשות בכל מקרה), ושומרים על הזוויות נכון (אותן זוויות בדיוק בכל שיטה בכל מקרה), התוצאה תהיה איכותית, מהירה, זולה, ולדעתי גם נוחה...

עוד שיטה שלא מקבלת מספיק קרדיט אבל עובדת נהדר בשביל כלים עם צורות מיוחדות ובכלל, היא שימוש בגלגלי ותבניות שבנויות מ MDF בצירוף של אבקה/נוזל/משחה עם דרגת לטש - זה עובד גם בידני וגם על מכונות - המחיר זול בהרבה מכל האבנים והתוצאות נהדרות
ההמלצה שלי, תעשו מה שמתאים לכם, קנו ספר טוב או שניים בנושא, תשקיעו קצת מאמץ במחקר ובבדיקה לפני שרצים לקנות - ואז תקנו מה שמתאים לכם ומה שאתם צריכים (הצרכים של נגרים שונים משל גלפים וחרטים כמובן, מפסלות אחרות, צורת עבודה אחרת דרגות לטש אחרות וכו').